מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אינגלס ואח'

פסק דין

ביום 29.9.10 ארעה תאונת דרכים. בתאונה פגע רכב הנהוג בידי הנתבע 2 ברכב של מבוטח התובעת. טענת התובעת היא כי התאונה אירעה באופן זה: הנתבעת 1 הגיעה לצומת בה ארעה התאונה מרחוב בו יש לה תמרור האט לפני הכניסה לצומת. הנתבעת לא האטה ונכנסה לצומת ולפיכך נאלץ מבוטח התובעת לסטות מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת הנתבע 2 והנתבע 2 פגע בו מאחור.

הנתבעת 1 מבוטחת על ידי נתבעת 3 והנתבע 2 מבוטח על ידי הנתבעת 4. התובעת שילמה למבוטח שלה את הנזקים והיא תובעת אותם מן הנתבעים.

הנתבעים 1 ו- 3 טוענים שהנתבעת 1 לא פרצה לצומת אלא נסעה רק לאחר שביררה שאין רכבים. היא לא ידעה כלל על אירוע התאונה. נודע לה על כך רק כאשר המבוטח של התובעת סימן לה לעצור, חסם את דרכה, ואמר לה שהיא גרמה לתאונה. כל זה ארע בצומת שאחרי הצומת בה ארעה התאונה.

הנתבעים 2 ו- 4 טוענים כי הם אינם אחראים לאירוע התאונה משום שהמבוטח של התובעת נכנס לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע 2 באופן פתאומי תוך סטיה מנתיב נסיעתו. מבחינת הנתבע 2 התאונה היתה בלתי נמנעת וככל שיש אחריות לה יש להטילה על המבוטח של התובעת שסטה מנתיב נסיעתו או על הנתבעת 1 שגרמה לו לעשות זאת.

העידו בפני הנהגים בכל אחד מ- 3 כלי הרכב.

המבוטח של התובע והנתבע 2 העידו כי הם עמדו ברמזור והמתינו להתחלפות האור בו לירוק. משהתחלף האור לירוק פני שניהם, כל אחד מנתיב אחר, שמאלה לכיוון שכונת ניות. לאחר הפניה סטה רכב התובעת לנתיב נסיעת הנתבע 2 והנתבע פגע בו. המבוטח של התובעת העיד כי סיבת הסטיה היתה אופן הנסיעה של הנתבעת 1 שלא צייתה לתמרור האט ופרצה לתוך הצומת דבר שהכריח את המבוטח של התובעת לסטות. הנתבע 2 העיד כי הוא לא ראה את רכב התובעת פורץ לתוך הצומת. לדבריו, הוא ידע שזו טענת המבוטח של התובעת רק כאשר זה לא עצר לאחר התאונה אלא המשיך במרדף אחרי הנתבעת 1, עצר אותה וטען בפניה שהיא התפרצה לצומת.

הנתבעת 1 העידה כי היא לא התפרצה כלל לצומת. היא הגיעה אמנם מכיוון שבו יש תמרור האט, אך לדבריה האטה ורק כאשר ראתה שאין כלי רכב להם היא צריכה לתת זכות קדימה, היא המשיכה בנסיעה. לדבריה, היא לא ידעה כלל שארעה תאונה. לפתע הגיע רכב שצפר לה וסימן לה לעצור ואף חסם את רכבה, רק אז היא הבינה שהמבוטח של התובעת טוען שהיא התפרצה לצומת.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שהתובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה ולפיכך יש לדחות את התביעה.

ראשית, העובדה שהנתבע 2, שהגיע מאותו מקום שהגיע גם המבוטח של התובעת, לא ראה כלל את רכב הנתבעת 1 מחזק את גרסתה של הנתבעת 1 לפיה היא לא היתה מעורבת בתאונה או הגורם לה. לא סביר שהמבוטח יברח מהרכב שלה כדי להימנע מהתאונה והנתבע 2 לא יראה כלל את רכבה של הנתבעת 1.

שנית, אם המבוטח ראה שהנתבעת 1 לא מאטה מדוע הוא סטה לנתיב שלצידו. מדוע לא עצר מיד את הרכב ובכך היה יכול למנוע את התאונה ומכל מקום לא היה גורם לנתבע 2 להתנגש בו.

שלישית, העובדה שהמכה ברכב המבוטח היתה בצד הימני אחורי והמכה אצל הנתבע 2 בפינה השמאלית קדמית, מלמדת שהרכב סטה לגמרי מנתיב נסיעתו כך שהוא היה במלואו, ואולי אף מעבר לכך, בנתיב שלצידו. לא ברור מדוע היה צורך בסטיה כה גדולה כתוצאה מהתפרצות הנטענת של הנתבעת 1.

התוצאה היא איפוא שהתובעת לא הצליחה להוכיח שהנתבעת 1 לא צייתה לתמרור האט לפיכך אין מקום לחייב את הנתבעת 1 בנזקים. אין מקום גם לחייב את הנתבע 2 שכן אין ספק שהגורם לכך שהוא פגע ברכב המבוטח היא סטיה חזקה ופתאומית של המבוטח מנתיב נסיעתו לתוך נתיב נסיעת הנתבע 2. לכן ברור שהנתבע 2 אינו אשם בכך שהוא פגע ברכב שנכנס במהירות ובמפתיע לנתיב נסיעתו.

התוצאה היא איפוא שהתביעה נדחית ואני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 1 ו- 3 ולנתבעים 2 ו- 4 שכ"ט עו"ד בסך 750 ₪- לכל זוג.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ד' חשון תשע"ב, 01 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: